עתירה נגד הממשלה: הקימו לאלתר את הוועדה שתחזיר למאסר את המחבלים ששבו לטרור

ארגון חוננו עתר לבג”צ בבקשה לחייב את הממשלה להקים את הוועדה שקבועה בחוק אשר מוסמכת להשיב למאסר מחבלים ששוחררו בעסקאות חטופים וחזרו לעסוק בטרור. עד כה מסרבת הממשלה להקים את הוועדה. עו”ד יצחק בם בעתירה “המציאות שנוצרה עם שחרור מאות רבות של מחבלים לתחומי ישראל, כולל יהודה ושומרון, מעצימה את הצורך ואת הדחיפות בהקמת הוועדה”

עתירה לבג”צ מבקשת לחייב את הממשלה להקים את הוועדה הקבועה בחוק הממשלה ואשר מוסמכת להשיב למאסר מחבלים אשר שוחררו בעסקאות להשבת חטופים. בעתירה שהוגשה בידי עו”ד יצחק בם מטעם ארגון חוננו, דורשים העותרים מבג”צ לחייב את המדינה להקים את הוועדה ולפעול להשבת המחבלים אשר שוחררו בעסקאות חטופים ושבו לסורם, לחזור ולהמשיך לרצות את עונשי המאסר המקוריים, כפי שחוק הממשלה קובע. בחוננו מסבירים כי מדובר בצעד מתחייב לצורך מיגור הטרור וחיזוק הביטחון.

בעתירה מפנים בארגון חוננו לסעיף 8.ב.(ג) לחוק הממשלה, תשס”א-2001, אשר מחייב את הממשלה בעת שחרור מחבלים בין השאר בעסקאות להשבת חטופים, להקים ועדה שתפקידה יהיה לבדוק ביטול שחרורם של מחבלים אשר חזרו לסורם. בחוננו ציינו כי החוק מחייב את הממשלה להקים את הוועדה בכל מקרה של שחרור מחבלים. בעתירה מבקשים העותרים להוציא צו על תנאי שיורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע שלא ידונו ויחליטו האם להקים ולאייש את אותה הוועדה המדוברת. כמו כן הם מציינים כי לפני חודשיים פנו לראש הממשלה והשרים בבקשה לפעול למינוי הוועדה, אך פנייתם לא נענתה על ידי ראש הממשלה או מי מהשרים הרלוונטיים – בהם שר המשפטים, שר הביטחון והשר לביטחון לאומי.

על פי העתירה, הסעיף המדובר בחוק קובע כ “תוקם וועדה שתפקידה יהיה לבדוק…”. בארגון מסבירים כי לפי לשון החוק ותכליתו, לראש הממשלה ולשרים הנוגעים בדבר אין שיקול דעת בשאלה האם להקים את הוועדה או לא. “למצער, סמכותם זו הופכת לחובה שעה שבהחלטתם משתחררים לחופשי מאות רבות של אסירים ביטחוניים במסגרת עסקת חטופים. לחילופין, לכל הפחות, בעקבות שחרור אסירים ביטחוניים רבים שומה על ראש הממשלה והשרים לשקול את הקמת הוועדה”, נכתב בעתירה.

לטענת הארגון בעתירה, הוועדה חיונית למאבק בטרור, במיוחד אחרי הטבח הקשה של ה-7.10, מכיוון שהיא מאפשרת להחזיר אסירים שחזרו לפעילות טרור למאסר גם על סמך מידע חסוי או ראיות שאינן קבילות במשפט פלילי רגיל. בכך מהווה הוועדה כלי מניעתי חשוב ועשויה להוות חלופה יעילה למעצר מנהלי. בעתירה מצוין כי מאז שחרורם, מספר משוחררים נעצרו מחדש בגין עבירות ביטחוניות נוספות, ולגבי חלקם נצבר מידע על עבירות נוספות.

בנוסף מפרטת העתירה מקרים ספציפיים, שאספו ופרסמו באתר הקול היהודי, של שמונה מחבלים ששוחררו ונעצרו מחדש, בהם איברהים עטיה, היית’ם ג’אבר, וואאל אלגאגוב, מהאדי עבאס, סאמח אלשובקי, סעיד דיאב, פהד צואלחי וריאד מרשוד. למרות כל זאת, נטען בעתירה, הממשלה לא הקימה וועדה שתבחן את המידע ותחליט על ביטול שחרורם של האסירים הביטחוניים. “היעדר הוועדה מסכל את הוראות החוק והופך את השחרור המותנה לשחרור בלתי מותנה”, נטען.

“המציאות שנוצרה עם שחרור מאות רבות של מחבלים לתחומי ישראל, כולל יהודה ושומרון, מעצימה את הצורך ואת הדחיפות בהקמת הוועדה” טוענים בארגון חוננו. “מספרם הרב של אסירים הביטחוניים המשוחררים ושיעור הרצידיביזם הגבוה אצלם הופכים את עניין הקמת הוועדה לדחוף. היעדרה של הוועדה מסכל את האפשרות לקיים את הוראות חוק הממשלה ולהחזיר למאסר אסירים ביטחוניים אשר שוחררו במסגרת עסקת חטופים והמשיכו לבצע עבירות ביטחוניות”.

“הממשלה אינה רשאית לסכל את ביצוע החוק על ידי הימנעות מהקמת וועדה, אשר אמורה לדון במקרים הפרטניים עליהם החוק חל. מן הטעם הזה, בית המשפט הנכבד הזה מתבקש להוציא צו על תנאי שיורה למשיבים ולבוא וליתן טעם מדוע לא ימנו את הוועדה לפי סעיף 8ב(ג) ולמצער מדוע לא ידונו במינויה של הוועדה”, נכתב בעתירה שהגישו ארגון חוננו.

אלחנן גרונר, מאתר הקול היהודי מציין: “המחקר שלנו מראה את המחיר האדיר של שחרור מחבלים שחוזרים אחר כך לפגוע ביהודים. אנחנו מקווים שכתוצאה מהמידע הזה הרשויות יתחילו לפעול להחזרה מיידית של אותם המחבלים לכלא”.

https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/article/18439118