"ההודאה נגבתה תחת עינויים, רציתי להפסיק את העינויים, לא אני שרפתי את הבית".
אמנם הנאשם עמירם בן אוליאל לא מיוצג על ידי הארגון אך הוא שופך אור על הפרשה כולה.
נזכיר כי הקטין הנוסף המיוצג על ידי הארגון גם הודה בהצתה עצמה אך לא נאשם בה בכתב האישום, מדוע? גם השב"כ הבין שההודאה שמסר תחת עינויים לא מסתדרת עם הראיות הנוספות.
אז למה השב"כ כן מסתמך על שאר ההודאות שנמסרו תחת עינויים? כנראה שיש הרבה גורמים לרצות, רק חבל שיש משפחות שצריכות לעבור את הסבל הזה עד לסיום המשפט, בעיקר חבל שמשלים את משפחת הנרצחים שנתפס הרוצח…
Add comment