אודות ארגון חוננו

אודות

רשימת תפוצה

אם ברצונך להכנס לרשימת התפוצה שלנו אנא הרשם כאן:

"בנושק'ה שלי, תענה לי כשיהיה לך זמן לענות. אני מאוד דואגת לך. תשמור על עצמך. תזכור מה שאמא אמרה לך: אל תיתן לאף אחד להתקרב אליך. אני מרשה לך לפתוח באש, אפילו אם זה לא כתוב בפקודות פתיחה באש. אם תפתח באש, מקסימום תשב בכלא אבל תהיה חי. תעשה לי טובה, אל תאמין לאף אחד. אתה כל כך תמים. תלמד מאמא'לה שלי לשמור על עצמך ועל החברים שלך". אלה היו המילים האחרונות של מרגרט קיקיס לבנה, מילים שנותרו מיותמות במשיבון הסלולרי שלו.

מיד כששמעה בחדשות על מתקפת טרור בבסיס בו הוא משרת, מיהרה מרגרט להתקשר כדי לדרוש בשלומו. היא ניסתה שוב ושוב, ומשלא נענתה השאירה לו הודעה במשיבון הסלולרי. כשמרגרט הקליטה את ההודעה, בנה כבר לא היה בין החיים. בני קיקיס הי"ד נרצח בפיגוע במחסום עין-עריק בז' באדר תשס"ב (19 בפבואר 2002) אך המילים הפשוטות והמדויקות שהקליטה לו אמו לא נותרו יתומות זמן רב – מהר מאוד הן התפרסמו ונחרתו בתודעה הישראלית, כשהן הופכות לקריאת השכמה עבור עם ישראל כולו.

ארגון 'חוננו', שנוסד בסמוך להרצחו של בני הי"ד וחבריו, שם לו למטרה לסייע לחיילים ואזרחים שנקלעו למצוקה משפטית על רקע המצב הבטחוני בארץ.

אנשים רבים נקלעו בעשרות השנים האחרונות למצוקה משפטית בשל המצב הבטחוני הרעוע בארץ – חלקם כנפגעים ישירים של הטרור הערבי, תוך עמידה מול המחבלים ושולחיהם, וחלקם על רקע פעולה שנקטו מתוך תסכול מהמתרחש. ארגון 'חוננו' הוקם במטרה לסייע לכל אדם – חיילים ואזרחים כאחד – בהתמודדות עם פרשות משפטיות אליהן נקלעו על רקע המצב הבטחוני והציבורי בארץ.

חוננו – מאז ועד היום

במשך עשרות שנים פעל שמואל (זנגי) מידד להעניק סיוע משפטי ליהודים ובני ברית שנקלעו למצוקה משפטית בהקשרים לאומיים. בין היתר, היה שותף במאבק למען שחרור חברי "המחתרת היהודית" ו"האחים קהלני". בסוף שנות ה-90, במהלך הסכמי "וואי", הוביל זנגי מהלך פרלמנטרי במסגרתו קראו שורה ארוכה של חברי כנסת לנשיא דאז עזר ויצמן ז"ל לחון אסירים לאומיים יהודים על רקע שחרור המחבלים הערבים. הנשיא ויצמן נענה לקריאה, וקצב את עונשם של 14 אסירים יהודים לאומיים.

עם השנים עלה הצורך למסד את הפעילות, עד שבשנת תשס"ב (2002) ייסד זנגי את ארגון 'חוננו'. שם הארגון לקוח מהפסוק בתהלים "חָנֵּנוּ ה' חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז" (תהלים קכ"ג). 'חוננו' קנתה לה במשך השנים מעמד ציבורי של ארגון זכויות אדם לאומי, וזכתה לקבל את ברכתם ותמיכתם של אישי ציבור ורבנים רבים, בהם הרבנים הראשיים הרב מרדכי אליהו, הרב עובדיה יוסף והרב אברהם שפירא זצ"ל ויבדל"א הרב דב ליאור שליט"א.

אחד התיקים הראשונים בו עסקה 'חוננו', היה סיוע משפטי לארבעה לוחמי מג"ב שהואשמו בביצוע פעולות נקם כנגד ערבים בחברון, כנקמה על רצח חבריהם בפיגוע הנורא בציר המתפללים. במהלך השנה הראשונה לפעילות הארגון, העניקה 'חוננו' סיוע משפטי גם לעצורי פרשת "מחתרת בת עין", אשר במסגרתה נאשמו מספר יהודים בנסיון לפגוע בערבים כאקט של נקמה על הפיגועים שהתרחשו בארץ באותה תקופה. 'חוננו' סייעה בייצוג משפטי לחשודים והנאשמים בפרשה, ביניהם יצחק פס, אביה של התינוקת שלהבת הי"ד שנרצחה בידי צלף ערבי בחברון כשנתיים קודם לכן. הודות לעבודה מאומצת של עורכי הדין, אחד הנאשמים בפרשה אף זוכה בפסק דין שהיכה גלים בציבוריות הישראלית.

בחלוף השנים רשמה לעצמה 'חוננו' נקודות ציון חשובות נוספות בפעילותה: ייצוג אלפי אזרחים בימי הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, שחרור עצורים רבים ללא אשמה לאחר חקירות ממושכות, קידום חוק לביטול הליכים נגד עצורי "ההתנתקות", ייצוג עצורי פרשת עלילת דומא ועוד. בסך הכל במהלך השנים סייעה 'חוננו' לעשרות אלפי אנשים.

בשנת תשע"ה הוקמה ב'חוננו' המחלקה האזרחית, שמסייעת ומייצגת בהליכים אזרחיים: הגשת תביעות של אזרחים שנפגעו על ידי שוטרים ואנשי כוחות הביטחון, הנעת הליכים נגד מחבלים, סיוע לאזרחים שצה"ל הוציא נגדם צווים מנהליים ועוד.

מחלקת "נפגעי עבירה" ב'חוננו' מלווה נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם בהליכים למיצוי זכויותיהם, ובפיקוח על מערכת החקירה והתביעה בהליכים נגד מחבלים. פעמים רבות עורכי הדין של 'חוננו' מונעים בעבודתם הקלות מופרכות כלפי מחבלים, תוך שהם עומדים בקשר שוטף עם אנשי הפרקליטות. בנוסף, מתיישבים רבים מהם נשלל הרשיון להחזקת נשק מקבלים ליווי וסיוע משפטי מעורכי הדין של 'חוננו', עד שנשקם מושב אליהם להגנתם והגנת סביבתם.

לצד מערך עורכי הדין שעובדים בארגון ומטעמו, פועל גם מערך יחסי ציבור המקדם בזירה הציבורית והתקשורתית את האג'נדה של 'חוננו'. הודות למערך יחסי הציבור, זוכות פרשות שבטבען יכולות היו להישאר בחשיכה לחשיפה נרחבת.

גם ממסדרונות השלטון איננו מדירים את רגלינו, ובהתאם לצורך אנו פועלים מול נבחרי הציבור לקידום מהלכים שאנו רואים לנכון לקדם כארגון לאומי.

מדיניות

במערכת המשפט של מדינת ישראל, מתרחש בעשורים האחרונים תהליך מדאיג של טשטוש זהויות. האלמנט היהודי והלאומי של מדינת ישראל הולך ומאבד מערכו בשיח המשפטי, כשאת מקומו תופס בדרך קבע ערך השוויון הטוטלי.

רעות רבות נולדו כתוצאה מתהליך טשטוש הזהויות הזה. ההזדהות עם הצד היהודי במאבק ארוך השנים בין העם היהודי לאויביו בארץ ישראל הפכה מילה גסה. תחת זאת, הולכת ומתפתחת למימדי ענק תפיסת עולם משפטית שמנתקת את התיקים המובאים בפניה מההקשר הלאומי, ומתעלמת מכך שקבוצות בציבור הערבי בארץ ישראל מנהלות כבר למעלה מ-100 שנה מאבק מזוין כנגד השאיפה הלאומית של עם ישראל בארצו, נחלת אבותיו.

כתוצאה מכך, אנו שומעים חדשות לבקרים על חיילים שעומדים בפני הליכים משפטיים בשל תפקודם בפעילות מבצעית, תוך התעלמות מוחלטת מההקשר בו פעלו. הכלים המשפטיים ואמות המידה שמוחלים עליהם לקוחים מהעולם הפלילי, ולא נותנים משקל להקשר המלחמתי של האירועים. חיילים אלו מוצאים ב'חוננו' יד עוזרת, סיוע משפטי מעורכי דין מומחים בתחומם וליווי לאורך כל הדרך.

 

אילוסטרציה. קרדיט: יונתן זינדל, פלאש 90

 

גם אזרחים רבים מוצאים ב'חוננו' אוזן קשבת ועזרה. מערכות האכיפה, החקירה והתביעה לא רק שאינן מקלות עם אזרחים שפועלים כנגד העוינות הערבית, אלא אף מסמנות כל פעולה ותגובה מהצד היהודי כתופעה מנופחת שמצדיקה נקיטה באמצעים חריגים למדי, תוך התעלמות מזכויות יסוד של אזרחים אלו, בגירים וקטינים כאחד.

אנו ב'חוננו' רואים חשיבות בשמירה על חוקי המדינה, ובכך שאזרחים ישפיעו על השיח הציבורי במסגרת החוק ולא מחוצה לו, אך בד בבד אנו רואים גם את הרקע והמניעים, ומבינים לנפשו של מי שהרגיש את הפגיעה בעם ישראל, פרץ גבול ופעל מחום לבו כנגד חילול הכבוד הלאומי של עם ישראל וסבורים שהוא ראוי לקבל את מלוא הזכויות. ודאי שאסור שמדינת ישראל תתייחס לאנשים שפעלו מתוך אכפתיות כאל אחרוני המחבלים! בעבר הבנה זו הייתה מושכל פשוט, אך בשנים האחרונות חל לצערנו שינוי חד שבעקבותיו כורסם הקו המבדיל בין אוהב לאויב, בין מי שטובת עם ישראל לנגד עיניו לבין אויבינו המבקשים לכלותינו.

מן העבר השני, 'חוננו' מסייעת למשפחות נפגעי טרור בהליכים המשפטיים נגד המחבלים ושולחיהם. בסיטואציה ההזויה שנוצרה במדינת ישראל, המחבלים מגיעים לבתי המשפט כשמאחוריהם ארגונים משומנים, עורכי דין תקיפים, לעתים תוקפניים, כשלא פעם התברר שגם עורכי הדין מעורבים בעצמם בפעילות טרוריסטית. ארגונים ערביים יחד עם ארגוני שמאל קיצוני מפעילים לחץ על מערכת המשפט להתערב בשיקולים הבטחוניים של מדינת ישראל, ולמנוע פעולות ענישה והרתעה כלפי המחבלים באצטלה של דאגה ל"זכויות אדם". גם בזירה זו לא נפקד מקומם של עורכי הדין של 'חוננו'. אנו דואגים לוודא שהמערכת תפעיל את מלוא כובד משקלה כנגד מחבלים ושולחיהם ולא תירתע נוכח שיח "זכויות אדם" מעוות, שבו באורח קבע ידו של עם ישראל על התחתונה.

הוסרה המחיצה

ההבדלה בין אויבנו לאוהבנו הייתה ברורה ופשוטה במשך עשרות שנים. אירועים רבים ורחבי היקף של חריגה מהגבולות החוקיים של שימוש בכוח כלפי האויב לא טופלו בכלים פליליים. ברור היה לכל שהתמונה הכוללת מחייבת את הבידול בין אותם מעשים לבין פשעים פליליים. כך היה מאז ימי מלחמת השחרור, עבור דרך פרשת הנקם של מאיר הר-ציון ז"ל ופעולות התגמול של יחידת 101 ועד לפרשת קו 300.

עם הזמן המוסכמה הברורה הזו הלכה ונסדקה, עד שבעת האחרונה מוצאים את עצמם חיילים ואזרחים נשפטים ונכלאים כאחרוני המחבלים. נגד נערים צעירים ביהודה ובשומרון ננקטים צעדים מנהליים דרקוניים ששמורים בחוק לגרועים שבאויבינו.

אי אפשר להתעלם מהתחושה שככל שהוחמר היחס כלפי חיילי ואזרחי ישראל, דווקא מול המחבלים הערבים התרחבה הגישה המקלה. המחבלים הם אינם עוד אויבים אלא פושעים פליליים כביכול, אותם לא נפגוש מבעד לכוונת אלא בבית המשפט כשהם מצוידים בסוללת עורכי דין.

המחלקה האזרחית ב'חוננו' מלווה נפגעי פעולות איבה ודואגת לעקוב אחר הליכים של המדינה נגד המחבלים ושולחיהם, במטרה למנוע הקלות מיותרות בעונשיהם. פעמים רבות עורכי הדין שלנו פועלים כתף אל כתף עם אנשי הפרקליטות התובעים בתיקים אלו.

בחרנו צד!

ארגון 'חוננו' הוקם מתוך הזדהות עם העם היהודי. במלחמה בין עם ישראל לבין אויביו בחרנו צד – אנו לטובת עם ישראל. איננו מוכנים להשלים עם מציאות שבה אחינו מקבלים יחס כאל אויבים בזמן שמחבלים ארורים חומקים מלתת את הדין על פשעיהם תחת כסות של "זכויות אדם". אנו מאמינים שמדינה שמהווה בית לאומי לעם היהודי צריכה להזדהות עם האינטרס היהודי.

מאז היווסדו, ארגון 'חוננו' חרט על דגלו ערך מרכזי: מתן סיוע לכל פונה הזקוק לתמיכה משפטית על רקע המצב הבטחוני בארץ. בין אלפי האנשים שנעזרו ב'חוננו' לאורך השנים ניתן למצוא בשורה אחת אנשי ימין ושמאל, צעירים וזקנים, אנשי ההתיישבות לצד אנשי העיר ועיירות הפיתוח. במשך השנים העניקה 'חוננו' סיוע משפטי גם לאזרחים ישראלים שאינם יהודים. כל מי שחש שייכות ופועל למען עם ישראל בארצו ראוי להערכה ולסיוע בעת צרה.

כחלק ממדיניות זו איננו בודקים את הפונים אלינו בדקדקנות. איננו מייחסים שום משמעות לזהותם האידיאולוגית של הפונים אלינו. אנו מוקירים את המניע, את הלב החם של אותו אדם שנזקק לעזרתנו גם אם איננו מזדהים עם מעשיו.

כל חייל ואזרח שנזקק לסיוע בהליך משפטי בו הוא מצוי על רקע המצב הבטחוני בארץ ימצא אצלנו יד מושטת לעזרה.

Call Now Button